היסטורית המסחר בזהב

כדי להבין את שוק המסחר בזהב, חשוב לדעת את ההיסטוריה של מתכת יקרה זו, שנחשבת נכס פיזי ממשי כבר במשך אלפי שנים. מאז גילויו, הזהב – בגלל הקושי למצוא אותו ונדירותו היחסית בטבע – נחשב להשקעה ממשית, וצבירתו גורמת לבעליו לרכוש הון מוניטרי ופוליטי רב. 

ב – 1946, מיד לאחר מלחמת העולם השניה, ועידת ברטון-וודס קיבעה את ערך הזהב ל – 35$ עבור כול אאונס של זהב (כ – 28 גרם), ולמעשה יצרה את סטנדרט הזהב של ארצות הברית (הזהב למעשה גיבה את המטבע האמריקני). כשמחיר הזהב היה קבוע, המסחר בזהב  היה חסר טעם. 

ב – 1971, ארצות הברית תחת הנהגתו של ניקסון, זנחה שיטה זו, וסללה את הדרך למסחר בזהב (למרות שבנקים מרכזיים בעולם עדיין מחזיקים כמויות עצומות של זהב למקרה חירום). רפורמה זו של המסחר בזהב הגיע למיצוי מלא ב – 1974, כשארצות הברית הסירה תקנה שאסרה על בעלות פרטית של זהב על ידי אזרחי ארצות הברית (תקנה שהחזיקה מעמד ארבעים ואחת שנה), ולמעשה התירה לראשונה לאזרחיה לסחור בזהב. 

בתשע השנים שלאחר נטישת סטנדרט הזהב, מחירי הזהב הרקיעו שחקים, ועלו ב – 2200% במסחר מול הדולר, כשהמחיר לאונקיית זהב הגיע ל – 800$. אך המסחר בזהב אינו פשוט כפי שהוא נראה בתחילה: לאחר תשע השנים הטובות, הגיעו תשע עשרה שנים רעות בהן מחיר הזהב ירד עד 260$ בשנת 1999. אך שוק הזהב, בדומה לשווקים אחרים, הוא מחזורי, ומחיר הזהב עבר את נקודת 800$ בשנת 2007. כיום מחיר הזהב ממשיך לעלות ואף לאחרונה חצה את נקודת 1000$.

למרות שזה בלתי אפרי לחזות את מחירי הזהב העתידיים, אנו יודעים כיום דבר אחד עיקרי: תנודתיות היא המציאות החדשה של שוק הזהב. וזה לא בהכרח רע: הסוחרים בזהב יכולים להרוויח גם כשהמחיר עולה, וגם כשהוא יורד מטה, על ידי אופציות של לונג ושורט. המפתח למסחר מוצלח בזהב מגולם במציאת טרנד מסוים בתוך התנודתיות של השוק.